מהי שן בינה?
שיני בינה הן ארבע שיניים טוחנות אחוריות, אשר צומחות בדרך כלל בגילאי 17–25. לעיתים, אין מספיק מקום בפה לצמיחתן התקינה, מה שעלול לגרום לבעיות.
סיבות לעקירת שן בינה
-
חוסר מקום בפה – שן הבינה עלולה לגדול בזווית לא תקינה וללחוץ על שיניים סמוכות.
-
שן כלואה – כאשר השן לא פורצת את החניכיים במלואה או בכלל.
-
עששת ודלקות – בשל מיקומה הקשה לגישה, קשה לנקות שן בינה, והיא חשופה יותר לעששת ולזיהומים.
-
פגיעה בשיניים סמוכות – שן בינה עקומה עלולה לגרום נזק לשורשים או לשיניים אחרות.
-
ציסטות או גידולים – לעיתים נדירות, מתפתחת ציסטה סביב שן כלואה.
טיפולים ואופן העקירה
-
בדיקות מקדימות – צילום פנורמי או CT לזיהוי מצב השן ומיקומה.
-
עקירה פשוטה – כאשר השן גלויה, ומבצעים עקירה רגילה.
-
עקירה כירורגית – כאשר מדובר בשן כלואה, נדרשת פעולה כירורגית עם חתך בחניכיים ולעיתים חיתוך השן.
-
הרדמה – מקומית, ולעיתים מלאה (במקרים מורכבים או חרדה דנטלית).
מהלך ההחלמה
-
כאב ונפיחות – טבעיים ביומיים הראשונים, ניתן להקל באמצעות תרופות.
-
הימנעות מאכילה חמה או לעיסה באזור.
-
שמירה על היגיינה בפה – חשוב לנקות בעדינות את האזור.
-
מעקב רופא – לבדוק ריפוי תקין ולמנוע סיבוכים כמו זיהום או "שקע יבש".
מניעה ושימור
-
מעקב שגרתי אצל רופא שיניים – במיוחד לקראת גיל 18.
-
צילום תקופתי – לזהות מוקדם שיניים כלואות או בעיות עתידיות.
-
הדרכת היגיינה נכונה – צחצוח, חוט דנטלי, שטיפות פה.
-
לא למהר לעקור – אם השן לא גורמת לבעיה ואין סימני סיכון – אפשר לשמר.